גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
68 יחסים: ממורבוך, מנחת העומר, מסכת (כתב עת), מסכת ראש השנה, מערבית, משנה, משקל (שירה), מחזור ויטרי, מדרש תהילים, אקדמות, ארץ ישראל, ארכיון האינטרנט, אלעזר בירבי קליר, אגדה (יהדות), אהרן ילינק, סמבטיון, ספרא, סליחות, סידור רש"י, עשרת השבטים, עזרא פליישר, עיצור, פסח, פיוט, קרובה, קלן, קורבן התמיד, ראש השנה, רש"י, רבי מאיר בעל הנס, שליח ציבור, שבעתא, שבת פרה, שבת זכור, שבועות, שבולי הלקט, שיר השירים זוטא, תפילת מוסף, תפילה, תלמוד בבלי, תחינה, תוספות, לובלין, ט"ז בניסן, ט"ו בניסן, טבריה, חריזה, חזרת הש"ץ, חגי ישראל ומועדיו, בית המקדש, ..., ג'ש (גוש חלב), גזירות תתנ"ו, גוש חלב, דליה מרקס, הלכה, הטבח בוורמס, הזמנה לפיוט, וורמייזא, ויקרא רבה, כומר, יצירתיות, ירושלים, יהדות וורמייזא, יהודה לייב פישמן מימון, יום טוב שני של גלויות, יום הנף, יוסף הלוי זליגר, יוצרות. להרחיב מדד (18 יותר) »
ממורבוך
כריכת ממורבוך קהילת פרנקפורט מהספרייה הלאומית בירושלים עמוד שער מהממורבוך של קהילת קליווא ממורבוך (מגרמנית: Memorbuch; ביידיש: מעמאָרבוך, ברבים: מעמאָרביכער מקור השם מלטינית: memoria - זיכרון) ספר זיכרונות או אזכרה, המוקדש לתיעוד פטירתם של חברי הקהילה היהודית ואופייני ליהדות גרמניה.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וממורבוך · ראה עוד »
מנחת העומר
מִנְחָת הַעֹמֶר (גם: עֹמֶר הַתְּנוּפָה, מִנְחַת בִּכּוּרִים) היא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ומנחת העומר · ראה עוד »
מסכת (כתב עת)
250px מסכת הוא כתב עת אקדמי רב־תחומי, שנושאו הוא האישה היהודייה בתרבות ובתולדות עם ישראל וההיסטוריה של האנושות.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ומסכת (כתב עת) · ראה עוד »
מסכת ראש השנה
מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ומסכת ראש השנה · ראה עוד »
מערבית
מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ומערבית · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ומשנה · ראה עוד »
משקל (שירה)
משקל (גם בלועזית: ריתמוּס) הוא שם כולל למערכות המִקְצָב המשמשות ברוב סוגי השירה.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ומשקל (שירה) · ראה עוד »
מחזור ויטרי
מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, שערך רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמידו של רש"י.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ומחזור ויטרי · ראה עוד »
מדרש תהילים
מדרש תהילים הוא מדרש אגדה על רובו של ספר תהילים הערוך בעיקר בעברית.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ומדרש תהילים · ראה עוד »
אקדמות
פרוכת עם השורה האחרונה של אקדמות רקומה עליה אַקְדָמוּת מִלִּין הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות בקריאת התורה.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ואקדמות · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וארץ ישראל · ראה עוד »
ארכיון האינטרנט
ארכיון האינטרנט (באנגלית: Internet Archive) הוא ארכיון דיגיטלי ללא כוונות רווח, שמטרתו המוצהרת היא "גישה אוניברסלית לכלל הידע".
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וארכיון האינטרנט · ראה עוד »
אלעזר בירבי קליר
רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אהרן ילינק
אהרן ילינק ב-1860 הרב אהרן (אדולף) ילינק (ביידיש: יעללינעק ולעיתים יעלליניק; גרמנית: Adolf Jellinek; 26 ביוני 1821 – 29 בדצמבר 1893, כ' בטבת ה'תרנ"ד), בן יצחק יהודה, היה מלומד יהודי-מוראבי, מראשי חכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ואהרן ילינק · ראה עוד »
סמבטיון
יהודים מחכים על הגדה של נהר הסמבטיון. חלון ויטראז' בכנסייה בעיר פרנקפורט על האודר בגרמניה הסמבטיון (או סבטיון) הוא נהר אגדי שלפי התלמוד והמדרשים, אל הארץ שמעבר לו הוגלו עשרת השבטים על ידי מלך אשור, שלמנאסר החמישי.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וסמבטיון · ראה עוד »
ספרא
סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וספרא · ראה עוד »
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וסליחות · ראה עוד »
סידור רש"י
סידור רש"י הוא חיבור על סדר התפילה המיוחס לרש"י, פרשן המקרא והתלמוד בן המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וסידור רש"י · ראה עוד »
עשרת השבטים
נחלות שבטי ישראל עשרת השבטים הם חלק משנים עשר שבטי ישראל, אשר לפי המסורת המקראית הוגלו לאחר כיבוש ממלכת ישראל בידי אשור ומאז לא נודע גורלם.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ועשרת השבטים · ראה עוד »
עזרא פליישר
עזרא פליישר (כ"א באב ה'תרפ"ח, 7 באוגוסט 1928 – א' באב ה'תשס"ו, 25 ביולי 2006) היה פילולוג ישראלי, חוקר הפיוט והתפילה, משורר בעת שהיה אסיר ציון ברומניה תחת שם העט י' גולה (שמשמעותו ביידיש: יהודי גולה) ומתרגם עברי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (תשמ"ו), פרס רוטשילד למדעי היהדות, פרס קוגל לחכמת ישראל (תשל"ח) ופרס ישראל לספרות יפה (תשי"ט).
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ועזרא פליישר · ראה עוד »
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ועיצור · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ופסח · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ופיוט · ראה עוד »
קרובה
קרובה (נקרא גם קרובץ) היא מערכת פיוטים המיועדת להאמר על ידי שליח הציבור בחזרת הש"ץ על תפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וקרובה · ראה עוד »
קלן
גשר הוהנצולרן, אחד משבעת הגשרים החוצים את הריין בקלן. זהו גשר הרכבות העמוס ביותר באירופה. ברקע - הקתדרלה של קלן קלן ההרוסה בימים שלאחר מלחמת העולם השנייה. הריסות גשר הוהנצולרן, שקועות בנהר הריין, נראות מימין לקתדרלה סתיו בפארק לינדנטל, הפארק הגדול בעיר כנסיית מרטין הקדוש, אחד מסמלי העיר שטר מכירת בית בקהל קולוניא, ימי הביניים, ללא תאריך. נהר הריין עלה על גדותיו והציף חלקים נרחבים ממרכז העיר, אפריל 1983 בתים צבעוניים בשוק המרכזי העתיק של קלן קֶלְן (בגרמנית: Köln,, מוכרת בשפות רבות גם כקולון או קולוניא וכן קוילן בפי יהודי אשכנז) היא העיר הגדולה ביותר במדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה והרביעית בגודלה בגרמניה, עם אוכלוסייה של מעל כמיליון תושבים.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וקלן · ראה עוד »
קורבן התמיד
קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וקורבן התמיד · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וראש השנה · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ורש"י · ראה עוד »
רבי מאיר בעל הנס
קבר רבי מאיר בעל הנס, זולטן קלוגר 1937 קבר רבי מאיר בעל הנס תפלות שונות. תרס"ה. בגדד. רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ורבי מאיר בעל הנס · ראה עוד »
שליח ציבור
עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ושליח ציבור · ראה עוד »
שבעתא
#הפניה קרובה.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ושבעתא · ראה עוד »
שבת פרה
#הפניה ארבע פרשיות#שבת פרה קטגוריה:אירועים בחודש אדר פרה.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ושבת פרה · ראה עוד »
שבת זכור
#הפניה ארבע פרשיות#שבת זכור *.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ושבת זכור · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ושבועות · ראה עוד »
שבולי הלקט
#הפניה שיבולי הלקט.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ושבולי הלקט · ראה עוד »
שיר השירים זוטא
שיר השירים זוטא הוא מדרש על שיר השירים.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ושיר השירים זוטא · ראה עוד »
תפילת מוסף
תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ותפילת מוסף · ראה עוד »
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ותפילה · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תחינה
#הפניה תחינות.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ותחינה · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ותוספות · ראה עוד »
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ולובלין · ראה עוד »
ט"ז בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וט"ז בניסן · ראה עוד »
ט"ו בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וט"ו בניסן · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וטבריה · ראה עוד »
חריזה
חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים או חזרה של תנועות, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וחריזה · ראה עוד »
חזרת הש"ץ
חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וחזרת הש"ץ · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ובית המקדש · ראה עוד »
ג'ש (גוש חלב)
ג'ש (בערבית: الجش אַ-גִ'ש, בסורית: ܓܫ; נודע גם בשם גוש חלב, כשם היישוב היהודי העתיק) היא מועצה מקומית בגליל העליון.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וג'ש (גוש חלב) · ראה עוד »
גזירות תתנ"ו
ציור מאוחר של הטבח במץ במסע הצלב הראשון אל מלא רחמים לזכר קרבנות גזירות תתנ"ו וגזירות ת"ח ות"ט במחזור מאלטונא משנת 1744 גזירות תתנ"ו או מאורעות תתנ"ו הם סדרת פרעות, שהתרחשו בשנת 1096 (ד'תתנ"ו) באירופה במסע הצלב הראשון, וכללו טבח המוני של יהודים על ידי הנוצרים.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וגזירות תתנ"ו · ראה עוד »
גוש חלב
שרידי בית הכנסת בגוש חלב אבטליון בגוש חלב גוש חלב הייתה העיירה החשובה ביותר בגליל העליון היהודי ובירת המנהל של האזור מימי בית שני, ולאורך תקופת המשנה והתלמוד, ונזכרת רבות במקורות.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וגוש חלב · ראה עוד »
דליה מרקס
כריכת ספרה "בזמן: מסעות בלוח השנה היהודי-ישראלי" הרבה דליה מרקס (נולדה ב-1966) היא פרופסור לליטורגיה ומדרש בהיברו יוניון קולג' (ירושלים).
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ודליה מרקס · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ והלכה · ראה עוד »
הטבח בוורמס
בטבח בוורמס נרצחו לפחות 800 יהודים מהקהילה היהודית בוורמייזא, כחלק מגזירות תתנ"ו בימי מסע הצלב הראשון.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ והטבח בוורמס · ראה עוד »
הזמנה לפיוט
"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ והזמנה לפיוט · ראה עוד »
וורמייזא
#הפניה וורמס.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ווורמייזא · ראה עוד »
ויקרא רבה
ויקרא רבה או הגדת ויקרא או הגדה של ויקרא הוא מדרש אגדה דרשני על ספר ויקרא, שנכתב בארץ ישראל במאה החמישית או במאה השישית או באמצע המאה השביעית, ההשערה הרווחת היא כי המונח 'רבה' ניתן לו בעת קיבוצו עם שאר ההגדות על התורה והמגילות בידי המעתיקים, כיוון שהיו אחר הספר בראשית רבה, וששמו הקדום יותר היה הגדת ויקרא.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וויקרא רבה · ראה עוד »
כומר
קתולים בלבוש מסורתי ברומא כומר הוא איש דת המופקד על קיום טקסים דתיים, המשמש לעיתים גם מנהיגה הרוחני של קהילה.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וכומר · ראה עוד »
יצירתיות
יצירתיות יצירתיות היא תהליך ההפקה של רעיונות מקוריים ורלוונטיים למצב נתון.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ויצירתיות · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ וירושלים · ראה עוד »
יהדות וורמייזא
וורמס ב-1630. רחוב היהודים מסומן בצהוב יהדות וורמייזא, כפי שכונתה וורמס בפי היהודים, היא קהילה יהודית בעיר וורמס שבמדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, שלה היסטוריה מפוארת בעולם היהודי.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ויהדות וורמייזא · ראה עוד »
יהודה לייב פישמן מימון
הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px ביקור הרבנים יהודה לייב פישמן מימון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל בבגדאד לצד הרבנים ששון כדורי ועזרא דנגור הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (י"ב בכסלו ה'תרל"ו, 11 בדצמבר 1875 – ט' בתמוז ה'תשכ"ב, 10 ביולי 1962) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ויהודה לייב פישמן מימון · ראה עוד »
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »
יום הנף
#הפניה מנחת העומר.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ויום הנף · ראה עוד »
יוסף הלוי זליגר
#הפניה יוסף זליגר.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ויוסף הלוי זליגר · ראה עוד »
יוצרות
חלק ממערכת יוצר של רבי שלמה סולימן אלסנג'ארי לפרשת נח, מתוך קונטרס יוצרות לפרשות ספר בראשית מגניזת קהיר, מאוספי הספרייה הבודליינית. ניתן להבחין בכותרות לחלקים השונים של מערכת היוצר: 'אופן', 'מאורות' ו'אמת' (הקרוי גם 'זולת'), ובחתימות ברכות קריאת שמע. המושג "יוצרות" במשמעותו המקורית מציין את מערכות הפיוטים שנאמרו בברכות קריאת שמע שהראשונה שבהן היא "יוצר אור", ומכאן נובע שמם.
חָדָשׁ!!: מאיר ש"ץ ויוצרות · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
רבי מאיר ברבי יצחק שליח צבור נהוראי, רבי מאיר בן רבי יצחק ש"ץ נהוראי, מאיר בן יצחק ש"ץ, מאיר בן יצחק ש"ץ נהוראי, בעל האקדמות.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מאיר_ש"ץ
